שלשול הוא תסמין נפוץ מאוד, שעלול להיגרם בשל מגוון מצבים רפואיים. לעתים קרובות, ההתמודדות עם שלשולים אינה פשוטה, ועלולה לגרום לקשיים רבים, בעיקר כשמי שחווים את התסמין הם ילדים. אילו פתרונות אפשר למצוא בבתי המרקחת, כדי לסייע למתמודדים עם שלשולים? פנינו לד"ר באסם אבו ערב, שאת השכלתו כרוקח קליני קיבל בפריס, צרפת וכיום משמש כרכז וכמרצה לפרמקולוגיה קלינית לאחים ולאחיות בבית הספר לסיעוד ב"אסף הרופא" וכרוקח אחראי במכון האונקולוגי "גולדן קייר", כדי לסייע לנו לקבל מידע רלבנטי.
"ראשית – חשוב לציין שבדרך כלל אנו ממליצים לקחת את הטיפול למשך כמה ימים, ורוב השלשולים חולפים לאחר תקופה קצרה", אומר ד"ר באסם אבו ערב. "אם אין שיפור, או אם יש החמרה למרות הטיפול, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול מותאם", הוא מנחה.
אתה בוודאי פוגש לא מעט הורים, שמבקשים לסייע לילדים
אבו ערב משיב: "אכן, ומהניסיון שלי – יש כמה סוגים של הורים:
- הדרוכים – מגיעים בבהלה בדרך כלל אחרי צואה אחת קצת רכה של הילד, ללא כל תסמינים אחרים. לא פעם ניתן לזהות שמדובר בהורים צעירים לילד/ה ראשונ/ה.
- הורים טרודים, שממהרים לחזור לשגרה ומחפשים פתרון מהיר ויעיל לבעיה, במטרה לחזור לעבודה, להתפנות לטפל בשאר הילדים בבית ועוד.
- כל השאר – מגיעים לבקש טיפול לאחר שהבחינו שהילד/ה משלשלים כבר כמה פעמים, בצורה שאינה אופיינית".
"בכל המקרים," ממשיך אבו ערב, "כרוקח, אני אומד את חומרת המצב ומבצע תשאול רוקחי – כלומר, אני מנתח את המצב הכללי: בין היתר – גיל המטופל/ת, האם לילד/ה יש תסמינים אחרים כמו חום, הקאות, פריחה בגוף, פקיעת שיניים, האם הם מפגינים תסמיני התייבשות או חיוניים ומתפקדים כרגיל. לאחר הבנת וניתוח המצב הקיים, אני מנפק תרופה מותאמת. במקרה הצורך ולפי חומרת המצב, לפעמים אני גם מפנה לרופא לקבלת טיפול מותאם.
חשוב להדגיש שבמקרה של שלשול אצל ילדים מתחת לגיל שלוש (וגם אצל קשישים), במיוחד אם קיימים תסמינים אחרים – יש לפנות לרופא", אבו ערב מציין.
אילו תרופות ייעודיות יש לילדים צעירים?
"באחרונה יש בישראל, ובחו"ל כבר זמן רב, מוצר רפואי עם חומר פעיל בשם 'דיוסמקטיט' (Diosmectite)", אבו ערב מספר, "אותו ניתן לרכוש ללא מרשם, לטיפול בשלשול ובכאבי בטן לילדים מגיל שנתיים וגם למבוגרים.
מוצר זה מכיל שקיות עם נוזל לשתייה. ניתן לשתות את הנוזל ישירות מהשקית, או לערבב במים, במיץ או בכל משקה או מזון רך אחר שאוהבים. כמובן דרוש ניעור של השקית לפני השימוש."
אבו ערב מפרט כיצד פועל התכשיר: "'דיוסמקטיט' (Diosmectite) סופח נוזלים, וירוסים, חיידקים ואת הרעלנים שמופרשים על ידם. כמו כן הוא יוצר ג'ל המגן על תאי המעי הפגומים, בכך הוא בעצם מקצר את משך השלשול – דבר שהוכח קלינית, ומסייע לגוף להתמודד עם המחלה ואף להשתקם ממנה.
כמו כן קיים תכשיר שמבוסס על ג'לטין טנאט (ממקור חזיר). מוצר זה משווק בכדורים למבוגרים ובשקיות אבקה לילדים, שניהם ללא מרשם רופא. בניגוד לדיוסמקטיט הוא אינו סופח נוזלים, וירוסים וחיידקים אבל מייצר שכבת הגנה על רירית המעי ובכך עוזר להפחית את תדירות השלשולים. מתחת לגיל שלוש – הוא ניתן בהמלצת רופא", אבו ערב מסביר.
אילו טיפולים תרופתיים נוספים קיימים כיום בבתי המרקחת – שמיועדים למקרים הנפוצים ושניתן לרכוש ללא מרשם?
הרוקח אבו ערב מרחיב: "קיימים טיפולים נוספים, שמתאימים לילדים מגיל 12. בין טיפולים אלו ניתן למצוא מגוון תרופות עם חומר פעיל בשם 'לופרמיד' (Loperamide), שמשווקות תחת שמות שונים. החומר פועל ישירות על שריר המעי, מאט את פעילות המעי ובכך מטפל בשלשול".
בנוסף, קיימות תרופות המבוססות על חומר פעיל שנקרא 'ביסמוט' (Bismuth)", מספר אבו ערב וממשיך: "תרופות אלו משווקות תחת מגוון שמות, בכדורים וגם בסירופ. ל'ביסמוט' תכונות אנטי-דלקתיות והוא גם סופח רעלנים שהופרשו ע"י חיידקים. חומר זה ניתן לשימוש בבעיות שונות הקשורות למערכת העיכול בנוסף לשלשול כגון: כאבי בטן, גזים וקושי בעיכול.
חשוב לציין שלשימוש בחומר זה, יכולה להיות תופעת לוואי זמנית ולא מזיקה של צביעת הלשון או הצואה בצבע שחור. כמו כן, תרופה זו אסורה לשימוש בזמן מחלת חום כמו שפעת או אבעבועות רוח, מחשש להתפתחות תסמונת ריי". אבו ערב מבהיר.
כרוקח/איש מקצוע, מה החשש הכי גדול בשלשולים?
אבו ערב מתריע: "אחד מהחששות העיקריים, במיוחד בתינוקות, בילדים ובקשישים, הוא התייבשות כתוצאה מאיבוד נוזלים מהשלשול. לצורך החזרת המלחים לגוף, קיימות כיום תמיסות לשתייה ללא מרשם רופא המותאמות למצב זה".
וחוץ מזה, יש עוד משהו שיכול לעזור?
"ניתן להשתמש בפרוביוטיקה שנמצאת ביוגורטים ובכדורים בבתי מרקחת ובבתי טבע. כדאי להתייעץ עם הרופא או עם הרוקח כדי לקבל את הפרוביוטיקה המתאימה ביותר למצב המטופל", הרוקח אבו ערב ממליץ.
המידע המופיע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני. למידע מפורט על התרופות שבכתבה, ניתן לעיין בעלון לצרכן ולהתייעץ עם הרופא המטפל או הרוקח בדלפק.