כולנו יודעים שכשלילד כואב – לנו כואב. כאבי בטן ושלשולים אצל פעוטות ואצל ילדים, יכולים להטריד כל הורה (וילד). בואו נלמד ביחד על הפן הרפואי של הבעיה, כדי שנוכל להתמודד בדרך הטובה ביותר שניתן עם המצב הלא נעים והנפוץ הזה.
ההגדרה של שלשול מתייחסת בד"כ ליציאות מימיות, בתדירות של לפחות 3 פעמים ביום, ובכמות ניכרת. "נהוג לחלק את השלשולים לשני סוגים עיקריים: שלשול חריף ושלשול כרוני, והם נבדלים לא רק במשך התסמינים, אלא גם בגורם למחלה." אומר ד"ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים והמטולוגיה פדיאטרית.
שלשול חריף – נמשך לרוב מספר ימים בודדים (אך לעתים גם שבועיים ויותר), עלול להיות מלווה בכאבי בטן, הקאות וחום. ברוב המקרים הוא נובע מזיהום נגיפי (ויראלי).
שלשול כרוני – נמשך יותר מארבעה שבועות. הוא לרוב אינו נובע מגורם זיהומי (אם כי ייתכן שמדובר בזיהום טפילי), ולרוב מדובר במחלה כלשהי של מערכת העיכול או במצב חולי סיסטמי אחר שמשפיע על מערכת העיכול.
מהן הדרכים הנפוצות שבהן נדבקים בשלשול?
"השלשול לרוב נובע מחדירת מחוללים לגוף (דרך הפה) שגורמים למחלה. לרוב, מדובר בהדבקה בעקבות מגע עם אדם חולה (ולכן זה מאד שכיח בגני ילדים), או באמצעות מזון או מים מזוהמים. הגורם המזהם גורם לתגובה של מערכת העיכול, שמנסה למעשה לסלקו החוצה מהר ככל האפשר."
למנוע הדבקה
במקרים של שלשול ויראלי אחד הפחדים של ההורים הוא הדבקה של שאר בני הבית. ד"ר חיימי מסביר כי שמירה על היגיינה, רחיצת ידיים וצריכת מזון ממקורות בטוחים מסייעת לצמצם את האפשרות להידבק. "כאשר יש אדם חולה בבית, מומלץ גם להפריד בין כלי האוכל והרחצה, ולהקפיד על ניקיון השירותים", הוסיף.
כיצד נדע מה הגורם לשלשול?
"ברוב המקרים לא מזהים את הגורם המדויק למחלה. אם הוא חולף תוך זמן קצר – וזה בד"כ המקרה – הגורם לא ממש חשוב. כאשר השלשול אינו עובר, או כאשר יש תסמינים נוספים שמצדיקים זאת, ניתן לנסות לברר את המקור באמצעות בדיקות מעבדה." מספר ד"ר חיימי.
הנגיפים העיקריים הגורמים לשלשולים הם אדנו-וירוס, נורווק וירוס ורוטה-וירוס, שמדבקים מאוד וגורמים למחלה חריפה וסוערת. לעתים מדובר בחיידק – והנפוצים שבהם הם אי-קולי, קמפילובקטר, שיגלה וסלמונלה. ג'יארדיה הוא טפיל העלול גם הוא לגרום לשלשולים, לרוב כרוניים.
שלשולים יכולים לעתים להיגרם מגורמים שאינם זיהומיים, כגון טיפול אנטיביוטי, מגוון תרופות ואפילו תוספי תזונה שונים.
"לעתים שלשול (בד"כ כרוני) נגרם מאי-סבילות למזון – כמו אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב), ולפרוקטוז (סוכר הפירות). לעתים גם ממתיקים מלאכותיים עלולים לגרום לשלשול ממושך. ישנם אנשים הסובלים גם מאי סבילות לגלוטן (שהיא שונה ממחלת הצליאק) וגם הם עלולים לסבול משלשולים ממושכים בחשיפה לחלבון זה.
יש מקרים שבהם מדובר במחלות שונות של מערכת העיכול – כגון מחלות של תת ספיגה. כזו היא למשל מחלת הצליאק – שבה יש בעיה בספיגת חלבון הגלוטן הנמצא בדגנים, עד כדי הרס של רירית המעיים, והפרעה בספיגה של רכיבים תזונתיים, של ויטמינים ושל מינרלים.
יש גם מחלות דלקתיות של המעי – IBD, הגורמות לדלקת של המעי (קוליטיס) ולשלשולים ממושכים (מחלת קרוהן ואולצרטיב קוליטיס). תסמונת המעי הרגיז, גם היא גורמת באנשים הסובלים ממנה לתופעות של תפיחות בטנית, שלשולים וכדומה".
"בסיכומו של דבר", אומר ד"ר חיימי, "שלשול הוא תופעה נפוצה, וברוב המקרים היא חולפת מהר ולא מדאיגה. במקרים של שלשול חריף יש דרכים להקל על הילד ולקצר את משך השלשול. בהתאם למצב ניתן להתאים טיפול – מכזה שמיועד רק להקל על התסמינים ועד לטיפול תרופתי במידת הצורך. עם זאת, ייתכנו גם מקרים אחרים ולכן חשוב להתייעץ עם רופא כאשר יש חשד שזה המצב."
