זה אולי לא הדבר הכי נעים בעולם, אבל חשוב לדבר- ולהסתכל- על היציאות של הילדים. מה קורה שם בחיתול, בסיר או באסלה, אחרי שהחמודים שלנו עושים את שלהם? והאמת, בצדק. לפעמים הצואה יכולה להתריע על בעיות רפואיות שונות.

ד"ר אולגה סניצר, ראש תחום במעבדה בקטריולוגית גדולה בארץ, עוזרת לעשות סדר: "באופן כללי מומלץ לעקוב אחר היציאות של הילדים באופן קבוע" אומרת ד"ר סניצר. לדבריה יש מספר משתנים שחשוב לבחון:

צבע – באופן טבעי, גוון הצואה מושפע מאוד מהמזון אותו אנחנו אוכלים. צואה תקינה יכולה להיות בכל גוון של חום, צהוב או ירוק. למעשה, מרבית גווני הצואה הם תקינים, למעט גווני אדום, שחור או לבן, שעלולים להעיד על מחלה (צואה שחורה אצל תינוקות שרק נולדו זה תקין), אבל לא תמיד – מאחר שגם הם יכולים לנבוע מאכילת מזונות מסוימים. חשוב לדעת שגם נטילת תרופות מסוימות, יכולה להשפיע על הצבע. אם יש חשד שמשהו אינו תקין – מומלץ לפנות לגורם רפואי.

ד"ר אולגה סניצר. קרדיט צילום: ניצן זוהר.

ריח – לצואה יש כמובן ריח לא נעים ומוכר, אבל אם הוא חריף במיוחד ונמשך לאורך זמן, הוא עלול להעיד על זיהום חיידקי או ויראלי או על מחלה אחרת. 

תדירות – תדירות מתן הצואה היא משתנה חשוב, כאשר תדירות גבוהה יכולה להעיד על שלשול, ותדירות נמוכה על עצירות. אצל ילדים, חשוב לשים לב בעיקר לסוג ולמרקם הצואה בנוסף לתדירות שלה, וכן לבדוק אם הילדים נראים כאובים בעת מתן הצואה. נוכחות של דם, כאבי בטן ובחילות, עלולים להעיד על בעיה.

ריר – נוכחות של מעט ריר בצואה יכולה להיות תקינה, אך נוכחות משמעותית של ריר, או ריר דמי, אינה תקינה.

מרקם – צואה תקינה היא רכה ויוצאת בד"כ בצורת 'נקניקיה ארוכה'. צואה גושית וקשה יותר, עלולה להעיד על עצירות. צואה רכה מאוד או נוזלית עלולה להעיד על שלשול".

אז מה ההבדל בין צואה רכה לבין שלשול ואיך נזהה בעיה?

"שלשול אצל ילדים מוגדר כאשר יש 3 או יותר יציאות מימיות או נוזליות בצורה חריגה במהלך 24 שעות, עם או בלי סימפטומים נוספים כגון חום והקאות. שינוי שחל בסמיכות ובסוג הצואה חשוב יותר מאשר כמות היציאות ביממה. אצל תינוקות קשה יותר להבחין בשלשול מאחר והצואה שלהם יותר נוזלית, לכן חשוב לשים לב לתדירות שמשתנה והאם המרקם יותר נוזלי מבדרך כלל.
סימפטומים נוספים כגון חום, הקאות, כאבי בטן, חוסר תיאבון או התייבשות, יכולים לעזור לאבחן שלשול. במקרים כאלה חשוב כמובן להגיע לייעוץ רפואי. התייבשות עלולה אף להיות מסוכנת, וכאשר יש חשד לה, חשוב לטפל בכך בהקדם".

יש דרך להבדיל בין שלשול שמקורו בווירוס לבין שלשול שמקורו בחיידק?

"שלשול יכול להיות תסמין של "גסטרואנטריטיס" שזו דלקת זיהומית של הקיבה ושל המעי. דלקת זיהומית כזו נגרמת לרוב ע"י וירוס (הנפוצים הנם רוטה וירוס, אדנו וירוס או נורו וירוס), אבל היא יכולה להיגרם ע"י חיידקים (בד"כ קמפילובקטר, שיגלה וסלמונלה), ולעתים גם ע"י טפילים (בד"כ ג'יארדיה, קריפטוספורידיום). כאשר הגורם הוא חיידק, לרוב המחלה תהיה קשה יותר בהשוואה למחלה הנגרמת מוירוס. זיהום ויראלי יאופיין לרוב בחום נמוך וללא נוכחות דם בצואה, לעומת זאת בזיהום חיידקי יכול להופיע חום גבוה והצואה יכולה להכיל ריר בכמות גדולה או דם.

ברוב המקרים מקור הגסטרואנטריטיס אינו נבדק ואין צורך בטיפול אנטיביוטי, אלא רק בשתייה מרובה ומנוחה. אחת הסכנות המשמעותיות היא התייבשות, שיכולה להיגרם משלשולים ו/או הקאות מרובות, כך שחשוב לשמור על שתיה והחזרת מלחים לגוף".

יש הבדל בין סוגי הצואה בתקופה שמיד לאחר הלידה, לעומת התקופה שבה התינוקות גדלים?

"צואה של תינוקות מתחת לגיל חצי שנה היא נוזלית כי כל תזונתם מבוססת על חלב אם או על תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). אצל תינוקות יונקים, נראה לרוב צואה בצבע צהוב־חרדל במרקם נוזלי ומגורגר. אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל הצואה היא במרקם מחיתי וגס יותר, בגוונים יותר חומים ובעלת ריח חריף יותר ביחס לצואה של תינוקות יונקים.

תדירות היציאות של תינוקות יונקים שונה מזו של הניזונים מתמ"ל, כאשר בשבועות הראשונים כמות היציאות של היונקים יכולה לנוע בין 2-10 פעמים ביום (בד"כ לאחר הנקה), ולאחר מכן התדירות יכולה לרדת, אפילו עד ליציאה אחת לשבוע.

כאשר תינוק מתחיל לאכול מזון מוצק בכמות משמעותית, משתנים צבע הצואה, המרקם, הריח והתדירות, כך שהם דומים ליציאות של אדם בוגר, ומושפעים בעיקר מהתזונה. בתחילת החשיפה למוצקים יתכן שהצואה תכיל גם חתיכות של מזון שלא התעכל."

בשורה התחתונה, שלשול הוא מצב רפואי נפוץ מאוד, שגורם לאי נוחות רבה להורים ולילדים. אם אתם חושדים שמדובר בשלשול – בהתאם לפרמטרים שצוינו בכתבה – ובוודאי בכל מקרה של שלשול חריף, ממושך, תסמינים נוספים או חשד להתייבשות – מומלץ לפנות לייעוץ רפואי ולבדוק אם וכיצד ניתן לטפל בבעיה.

סרגל אבחון לשלשול ע"פ סולם בריסטול